דיקור למיגרנות

מצב המטופל עשוי להשתפר לא מעט רק מעצם היותו נתון למעכב שבועי וניתן להפחתה של עד 1.5 התקפים בחודש

המשתתפים מקבוצות הטיפול טופלו במשך 4 שבועות בתדירות של 5 פעמים בשבוע, ולאחר מכן השתתפו במעקב למשך 20 שבועות נוספים בו נשאלו לשכיחות הופעת המיגרנה. החוקרים מדדו את שכיחות המיגרנות, את עצמתן ואת שכיחות נטילת משככי הכאבים לאורך תקופת המחקר בקרב כל משתתפי המחקר.

תוצאות המחקר הראו כי השינוי בתדירות המיגרנות היה משמעותי בקבוצת הדיקור האמתי לעומת שתי הקבוצות האחרות

בשנים האחרונות מקומו של הדיקור הסיני כטיפול מניעתי במיגרנות הולך ומתבסס בקרב הקהילה המדעית. גופים גדולים ומשמעותיים כגון ארגון הבריאות האמריקאי (NIH), ארגון הבריאות האנגלי (NHS) והמכון הלאומי לבריאות ולמצוינות בטיפול (NICE) הביעו את תמיכתם בדיקור כטיפול מניעתי למיגרנות.­ 1234מחקרים חדשים בתחום עשויים להקנות כלים פרקטיים להתנהלות הקליניקה.

ב20 בפברואר, 2017, פורסמה בכתב העת JAMA Internal Medicine עבודתם של Ling Zhao וחבריו שעסקה בטיפול במיגרנה באמצעות דיקור, הן כטיפול מניעתי והן כטיפול בהתקף אקוטי. עבודתם כללה 245 משתתפים שחולקו ל3 קבוצות מחקר - קבוצת דיקור אמתי, קבוצת דיקור מדומה וקבוצת המתנה שלא קיבלה טיפול.

המשתתפים מקבוצות הטיפול טופלו במשך 4 שבועות בתדירות של 5 פעמים בשבוע, ולאחר מכן השתתפו במעקב למשך 20 שבועות נוספים בו נשאלו לשכיחות הופעת המיגרנה. החוקרים מדדו את שכיחות המיגרנות, את עצמתן ואת שכיחות נטילת משככי הכאבים לאורך תקופת המחקר בקרב כל משתתפי המחקר.

תוצאות המחקר הראו כי השינוי בתדירות המיגרנות היה משמעותי בקבוצת הדיקור האמתי לעומת שתי הקבוצות האחרות. תכיפות כאבי הראש הופחתה בממוצע מ5.9 התקפים ל1.8 התקפים בחודש שלאחר הטיפול ועם תום 24 שבועות המחקר השפעה זו הופחתה אף עד ל2.1 התקפים בחודש. לעומת זאת בקרב קבוצת הדיקור המדומה התרחשה הפחתה של מ6 התקפים לחודש ל3.3 וירידה נוספת של 3.1 עד תום תקופת המעקב, ובקבוצת ההמתנה הפחתה של מ6 ל4.4, ובתום תקופת המעקב ירידה הדרגתית ל3.8.

נוסף לנתון ממוצע ההתקפים לחודש, קיים גם נתון של טווח השונות (Standardized difference, SD ) בין משתתפי הקבוצה, שהיה הקטן ביותר בקבוצת הדיקור האמתי, נתון המחזק את עצמת הטענה שהשפעתו הספציפית של הדיקור האמתי אחראית לשיפור במצבם של המשתתפים ולא גורמים אקראיים אחרים.

📷

עצמת הכאב נמדדה על ידי שאלון הערכת כאב סובייקטיבי (VAS – Visual Analogue Scale). בקרב קבוצת הדיקור האמתי עצמת הכאב הופחתה בממוצע מ- 5.7/10 עד 3.2/10 בתום המחקר לעומת הפחתה של 5.6 עד 4.2 בקבוצת הדיקור המדומה.

נוסף לכך, המחקר מצא כי דיקור אמתי מוביל להפחתה בצריכת משככי כאבים. משתתפי קבוצת הדיקור האמתי דיווחו על הפחתה בשימוש במשככי כאבי-ם בממוצע מ 36 פעמים בחודש עד 3 פעמים בחודש בתום תקופת הטיפול, ו5 פעמים בתום תקופת המעקב. בקרב משתתפי קבוצת הדיקור המדומה דווח על הפחתה בכמות מ 24 עד 4 כדורים בחודש בתום תקופת הטיפול, ועליה ל7 בתום תקופת המעקב, ובקרב משתתפי קבוצת ההמתנה מ 29 ל13 עד תום הטיפול, ועליה ל19 בתום תקופת המעקב.5

השוואה עם עבודות נוספות

ניתן להשוות בין עבודתו של Zhao לבין אוסף עבודות שעסקו בנושא והוצגו בסקירה שבוצעה על ידי החוקר Linde K וחבריו ופורסמה בינואר 2016 על ידי ארגון קוקריין (ארגון ללא מטרות רווח המייצר סקירות מחקר בתחומי הרפואה).

Linde סקר 22 ניסויים קליניים מבוקרים, שכללו סך של 4985 משתתפים שחולקו לקבוצות דיקור אמתי ודיקור מדומה וטופלו בתדירות שנעה בין 12 ל16 פעם בחודש. בקבוצת ניסויים אלה משתתפי קבוצת הדיקור האמתי זכו להפחתה של 51% בתדירות המיגרנות לעומת 41% בקרב משתתפי קבוצת הדיקור המדומה, הבדל הנחשב ללא משמעותי בקרב הקהילה המדעית. תוצאות עבודתו שלZhao הציגו הפחתה של 69%~ בקבוצת הדיקור האמתי לעומת 45%~ בקבוצת הדיקור המדומה.

הבדלים ניכרים אלה בין תוצאות העבודות נובעים ככל הנראה מפערים בתדירויות הטיפולים, דבר המרמז על תלות בין השפעת הטיפול למינון הטיפולים.

שאלת הפלסבו

אפקט הפלסבו הוא תגובה פיזיולוגית ממשית המזרזת תהליכי ריפוי ומתקיימת בתגובה לציפייה חיובית מתוצאות טיפול מסוים. אפקט הפלסבו ניתן לבידוד במחקרים בעלי סמיות כפולה, כלומר, כאשר הן המטפל והן המטופל לא יודעים האם הטיפול הניתן אמתי או מזויף 6. בדיון שנערך על ידי Amy A. Gelfand ועסק בפירוש תוצאות המחקר עלתה שאלת אפקט הפלסבו.

טענה זו סוברת כי שפת גופו של המטפל משפיעה על שכנוע המטופל בנוגע להטבה שישיג מהטיפול, תגובה שלא ניתנת לביטול כל עוד המטפל יודע לאיזה קבוצת טיפול משתייך. קיימת אפשרות לפתור בעיה זו על ידי הכשרת מטפלים לצורך המחקר ובאופן ספציפי לקבוצה שאליה משתייכים ומבלי שיידעו לאיזו קבוצה משתייכים, אולם פתרון זה בא על חשבון מקצוענותו של המטפל במציאת נקודת הדיקור, דבר שעלול לפגוע גם הוא בתוצאות המחקר.

שאלת הפלסבו עומדת מול כל טיפול רפואי שאינו פרמקולוגי לרבות טיפול ניתוחי, טיפול פיזיותרפי ועד לטיפול בזריקה תרופתית (אונבוטולינום) הניתנת כמניעה למטופלים הסובלים ממיגרנה.7

שאלה זו ניתנת לגישור באופן חלקי באמצעות חקר מנגנון הפעולה במסגרתו פועל הדיקור על הפחתת תדירות המיגרנות. לשם כך יש להבין את הפתופיזיולוגיה של המיגרנה ובהתאם לבדוק את השפעתו של הדיקור על אותם גורמים ביולוגיים.

ככל הנראה, המיגרנה נובעת ממספר גורמים המובילים לוואזודיליטציה (הרחבת כלי דם) תוך קרניאלית המתרחשת כחלק ממנגנון דלקתי. במנגנון זה מופרש חנקן חמצני (NO) מתאים חיסוניים ונקשר לקולטנים בכלי הדם הגורמים להרפייתם 8 במחקר שנערך באוקטובר 2014, נבדקה השפעתו של הדיקור על רמות NO בדם, בקרב 22 משתתפים שסובלים ממיגרנה. לאחר 5 טיפולי דיקור נבדקה רמת הNO ונצפתה הפחתה של עד 33%. 9

המחקר אינו איכותי בגין גודל דגימתו קטן והעדר בקרת פלסבו. אולם, ממצאיו אינם מהווים תקדים להשפעתו האנטי דלקתית של הדיקור וניתן להסתמך עליו במידת מה כראייה חלשה המזמינה בדיקות נוספות.

שאלת הפלסבו עשויה להישאל גם בתגובה להדגמה של שינוי פיזיולוגי אובייקטיבי, הרי שמדובר באפקט המפחית באופן ממשי את רמות המתח וכתוצאה מכך מופעלים מנגנונים אנטי-דלקתיים. אולם, בהקשר להשפעת הדיקור על NO, חקר מנגנון אפקט הפלסבו עומד על כך שמתרחשת דווקא הגברה בהפרשה של חנקן חמצני 10.

מסקנות

מצב המטופל עשוי להשתפר לא מעט רק מעצם היותו נתון למעכב שבועי.הגעה ל-da-qi ובחירת נקודות נכונה תשפר את תוצאות הטיפול עד להפחתה של 1.5 התקפים בחודש.השפעת הטיפול עשויה להמשך עד חצי שנה לאחר הפסקתו.תוצאות הטיפול תלויות מינון, ובתדירות טיפולים מקסימלית ניתן להגיע עד הפחתה של 69% בתדירות המיגרנות בהשוואה לנקודת הפתיחה, ולהפחתה של 50% בעצמת הכאב.

מאת: ארבל עמיר